טיול אוכל בצפון הודו

21/7/13 - 5/8/13

בית הספר לתיירות בישראל - אוניברסיטת חיפה קורס יועצי תיירות

מגיש: מוטי קרניאל - קיץ 2013

 

חלוקת הודו למדינות

הודו על הגלובוס

מפת הודו

קובץ:Map of India he.svg

 

מדינות מעטות יכולות להציע גיוון רב במזון כמו שהודו מציעה.

הטיול מציע התנסות בהכרת המאכלים שמקובלים בצפון הודו, אכילה הן במסעדות עממיות אותנטיות והן במסעדות פאר

הטיול מציע התנסות באכילת מאכלים אופייניים,  בבישול ולימוד הכנת מאכלים.

בין הבישול והאכילה, יעבור המטייל דרך המארג התרבותי העשיר שהודו מציעה, כולל מסע בערים, נוף הררי מדהים, מקדשים ומבצרים.

בשנת 2010 ביקרו בהודו כ-17.9 מיליון תיירים זרים. הגידול בתיירות גבוה, ועומד על כ-9.4% בשנה.  ההכנסות מענף התיירות הן אחד מענפי הייצוא החשובים של הודו. המספר הרב ביותר של תיירים זרים מגיעים מארצות הברית ומבריטניה. 5 המדינות המתויירות ביותר הן אנדרה פראדש, אוטר פראדש, מהאראשטרה, דלהי וראג'סטן. מדינות נוספות שמושכות תיירים רבים הן קרנטקה, טאמיל נאדו, קראלה וגואה. הרי ההימלאיה בצפון וחופי הים הטרופיים בדרום, מהווים מוקד משיכה למטיילים, לצד הדתות העתיקות, טכניקות היוגה והמדיטציה, וכן האמנות והארכיטקטורה העשירה שמציעה הודו.

אחד ממוקדי התיירות הבולטים בהודו הוא הטאג' מאהל שבעיר אגרה, מצבת האהבה אשר בנה הקיסר שאה ג'האן לזכר אשתו מומתאז מהאל. באתר, אשר הוכרז כאחד משבעת פלאי עולם, מבקרים מדי שנה יותר מ-3 מיליון בני אדם.

 

תוכן העניינים:

תוכן דף נוכחי

1. אפיון הלקוחות
2. תעודת זהות של היעד - הודו
3. מידע חיוני למטייל
4. איך להתכונן לטיול
    חיסונים ותרופות
    היגיינה
    קריאה מקדימה
    ביטוח נסיעות
    ויזת כניסה : יש צורך באשרת כניסה להודו.
    כללי התנהגות ולבוש כולל: מיקוח, נשים, מקדשים, לבוש, סקרנות, צילומים ונדבות
    רשימת ציוד מומלצת
  לקריאה נוספת

דפים נוספים

5. רקע  (היסטורי, גיאוגרפי, כלכלה, אקלים, דת ותרבות, חגים, תחבורה וכו')
6. הזמנת הטיול והמסלול עצמו
7 המטבח ההודי

 

אפיון הלקוחות

חזרה לתוכן העניינים

הלקוחות, ענת ודרור הם זוג ישראלים חילוניים, נשואים בני 40 +,  גרים בחיפה והם הורים לשני ילדים, האחת בחטיבת ביניים והשני ביסודי.

ענת היא מורה ולכן עונת הטיול מוכתבת על ידי חופשות בתי הספר (ליתר דיוק - החופש הגדול), החופש הגדול הוא גם התקופה  שאפשר "למכור" את הילדים לסבתות.

דרור בעל מקצוע הנדסי ועובד כשכיר.

תדירות הנסיעות והנופשים: ענת ודרור, כל אחד בנפרד, טיילו בדרום אמריקה לאחר שחרורם מהצבא.
מאז שהם זוג, לפני הולדת הילדים עשו טיול ארוך באירופה, ערכו טיול משפחתי עם הילדים בארצות הברית, טיילו לבד לתאילנד וכן היו בנופשונים בארצות הים התיכון חלקם עם הילדים וחלקם בלי.

משך הטיול:  אצל הסבתא נשארים 2 ילדים (14, 8) ולכן, וגם מסיבות יכולת הינתקות מהעבודה של הבעל, הטיול מוגבל ל-16 יום.

תקציב :מאחר והם משלמים משכנתא וצהרון לילד הקטן התקציב לטיול מוגבל (כלומר,  לא מלונות 5 כוכבים אם כי אינו בסטנדרט של תרמילאים),

ענת הפכה לאחרונה לצמחונית ומעוניינת בין השאר ללמוד במהלך הטיול הכנת מאכלים שונים. דרור אוכל כל. הודו, שעדיין לא היו בה, נראית להם כמקום מתאים לטיול, התנסות באוכל ולימוד בישול תוך כדי טיול באתרים מעניינים, הודו נראתה להם גם מקום טוב לעבוד על הזוגיות תוך ניתוק מטלוויזיה ואינטרנט לכן לא צרפו זוג נוסף או לא הצטרפו לקבוצה. בנוסף ליעד האוכל, במהלך הטיול הם רוצים לראות נופים, תרבות, ולהתרחק ככל האפשר מהערים הגדולות. מצד שני - בגלל הצורך להיות בקשר עם הבית לפחות פעם ביומיים, הם לא רוצים להתרחק מדי ממקומות בהם יש טלפון ואפשרות חיבור לאינטרנט.

ידיעת האנגלית שלהם סבירה, אין להם מושג בהינדי או בשפות אחרות המדוברות בהודו. הם לא מעוניינים בטיול מאורגן ולא להצטרף למטיילים אחרים אבל כן מעוניינים להיות במקומות אליהם מגיעים ישראלים, כי על מקומות אלו שמעו.

רוצים בין כל השאר לקנות קצת מפות שולחן וכו' ומתנות לילדים מצד אחד ולהורים מצד שני. לכן לקראת הסוף הם צריכים מקום עם שוק גדול.

תאריך היציאה: 21/7/13
תאריך החזרה: 5/8/13

 

הודו - תעודת זהות

חזרה לתוכן העניינים

נתונים גיאוגרפיים :

נתונים דמוגרפיים

ההמנון

חזרה לתוכן העניינים

מידע חיוני

חזרה לתוכן העניינים

הכנה לטיול

הודו שונה ממדינות מערביות (לטוב ולרע), לכן יש להתכונן לטיול בה.

חיסונים ותרופות

לפני הנסיעה לטיול, על המטייל לבדוק מהם החיסונים להודו, שחובה עליו לעשות לפני היציאה על פי הנחיות משרד הבריאות. לשם הסבר על החיסונים שיש לקבל יש לגשת ללשכת הבריאות המחוזית או למרפאת מטיילים בבית חולים. בין החיסונים שיש לבדוק האם צריך לעשותם  -  חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג A , חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג B, חיסון נגד טיפוס הבטן, חיסון נגד דלקת מוח יפנית, עדכון חיסונים שיגרתים כגון כלבת, טטנוס, שיתוק ילדים ושפעת.

יש לשים לב שחלק מהחיסונים נעשים בצורה של סדרת חיסונים עם מרווח ביניהם ולכן יש להתחיל את התהליך מוקדם ככל האפשר.

למשרד הבריאות 12 לשכות הפועלות בבאר-שבע, בנפת כנרת, בעפולה, בנצרת, בחדרה, בחיפה, בנתניה, בפתח-תקווה, ברמלה, ברחובות, בתל-אביב ובירושלים. לדף לשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות, לחץ/י כאן.

לקוחות של תוכנית ההרחבה הביטוחית "כללית מושלם", של קופת חולים כללית יכולים לחסוך חלק ניכר מעלות החיסונים  ברשת מרפאות המטיילים

•  בנתניה
• בטבריה
•  בכפר-סבא
•  בפתח־תקווה
• ברחובות
•  בחיפה
• ברמלה
• בבאר-שבע
• בתל-אביב

• באשדוד
•  בירושלים

• בעפולה

מבוטחי מכבי שלי זכאים להחזר בגין הוצאות על ייעוץ רפואי וחיסונים שניתנו במרפאת מטיילים לקראת יציאה לחו"ל. רשימת מרפאות מטיילים למבוטחי מכבי שלי

גם צעירים מבוטחי "מאוחדת עדיף"  זכאים להחזר על עלות החיסונים הדרושים בעת נסיעה לחו"ל ליעד אשר מחייב קבלת חיסון לפי הוראות משרד הבריאות

יש מרפאות מטיילים בבתי חולים, בהן:

תרופות

חשוב להצטייד בתרופות אותן אתם נוטלים באופן קבוע. אם יש תרופות חשובות כדאי לקחת שני סטים של תרופות ולפצל אותם בין התיקים.

רצוי להצטייד בתכשירי הגנה מפני השמש, בתכשירים דוחי יתושים, בכדורים נגד כאבי בטן וראש ונגד שילשול.

מטיילים עם בעיות בריאות ספציפיות ידאגו להביא עימם את התרופות להן הם מורגלים.

יש הרבה רופאים והרבה מרפאות ובתי חולים בהודו, הרפואה הציבורית מפותחת טובה וזולה. וכך גם רוב הרופאים הפרטיים שאותם ניתן להזמין כמעט בכל מלון.

יש הרבה בתי מרקחת בכל פינה.

חזרה לתוכן העניינים

היגיינה

אמנם לא ניתן להשוות את ניקיון הרחובות בדלהי לזה של ציריך שבשוויץ, אבל רוב השמועות על הודו כמקום המלוכלך, המזוהם והחולה בעולם הן גוזמאות, הפרזות והפחדות.

יחד עם זאת כדאי לקחת פריטים שיעזרו לכם לשמור על היגיינה אישית, לפחות בתחילת הטיול. הכוונה היא למגבונים לחים, סבון נוזלי, נוזל לכביסה ביד (יש בהודו מכבסות, אבל רוב הסיכויים שתמצאו את עצמכם מכבסים בכיור האמבטיה בגסטהאוס או פשוט בדלי), תכשיר נגד יתושים ומעופפים אחרים, ובהחלט גם כמה וכמה גלילים של נייר טואלט.

שירותי הבור (בול-פגיעה) בהודו הם היגייניים כי אין בהם מושב. בשירותים המערביים בהודו כדאי להקפיד על חיטוי וניקוי האסלה

המים הזורמים בברזים  בהודו לרוב אינם ראויים לשתייה, לכן יש להיזהר ולא לשתות אותם, גם לא בעת צחצוח השיניים. תה על כל סוגיו (צ'אי) הוא בטוח למדי וכך גם רוב המשקאות הקלים.

יש כמה דרכים להפוך את המים להיות ראויים לשתייה:

1. הרתחה. יש להרתיח את המים לפחות במשך דקה. במקומות שגובהם יותר מ-2,000 מטרים מעל פני הים יש להרתיח את המים לפחות שלוש דקות.

2. טיהור  המים באופן כימי. טיהור כימי עם טבליות/תמיסת יוד הוא דרך נוספת להפוך את המים לראויים לשתייה. עם זאת, כדאי לזכור שיש טפילים שהיוד אינו הורג אותם.

3. סינון המים בפילטר מיוחד. רוב הפילטרים הנמכרים בחנויות לא מטהרים את המים מנגיפים, ולכן לאחר הטיהור בפילטר, מומלץ לטהר את המים גם באמצעים כימיים.

4. שתיית מים מטוהרים או מים מינראליים.  יש להיזהר ולא לשתות בהודו מים שלא הגיעו בבקבוק סגור ממקור אמין. בקבוקי מים מטוהרים זולים וזמינים בכל הודו.  מצד שני  שימוש במים מטוהרים יוצר מפגע של בקבוקי פלסטיק במדינה שאינה ערוכה למחזור ופינוי פסולת, לכן במקומות בהם יש מתקני טיהור או מיכלים גדולים של מים מטוהרים (כמו המיכלים של נביעות/מי עדן אצלנו) רצוי למלא את הבקבוקים מילוי חוזר.

קריאה מקדימה

על הודו ניתן לקרוא במקורות מגוונים

החל בספרו של עזריאל קרליבך "הודו - יומן דרכים" שהופיע בשנת 1956 בהוצאת עיינות וחלקים רחבים ממנו אקטואליים עד היום. דרך הספר "הודו המדריך המקיף" הוצאת העולם - שטיינהרט-קציר או הספר "הודו ונפאל" של גיא שחר או הספר "הודו - מדריך למטייל" של יגאל צור וכלה בחוברות נשיונל גיאוגרפיק ומסע אחר. את הקריאה יש ללוות במפת הודו (למשל הודו - מפת פרייטג' ברנדט בהוצאת  שטיינהרט-קציר)

מומלץ לקרוא גם ספרים שנכתבו על ידי סופרים הודים, בהם ויקראם סט, צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני, הטיגריס הלבן של ארווינד אדיגה ונער החידות ממומבי של סווארופ ויקאס (רשימת ספרים על הודו בסימניה)

אתרי אינטרנט כמו הערך על הודו באנציקלופדיית ידיעות אחרונות, הערך על הודו בוויקיפדיה העברית, אתר למטייל, אתר מסע אחר, מחוברים להודו, האתר של צור שיזף וכו'

פורומים בהם ניתן לקרוא שאלות ותשובות עליהן ואם לא נמצא מידע מתאים לשאול שאלה חדשה כמו  המזרח הרחוק-תפוז , אסיה-המזרח הרחוק-למטייל

 

חזרה לתוכן העניינים

ביטוח נסיעות

ויזה להודו

ממשלת הודו דורשת מכל הבא בשעריה ויזה מתאימה.

 לא ניתן להגיש בקשות באופן אישי בשגרירות הודו ויש להיעזר בזכיין, Cox & Kings Global Services / ש.מ אשרות תמורת דמי טיפול. זמן טיפול יכול להיות בין 5 ל 7 ימי עבודה של הקונסוליה.עלות הוצאת ויזה היא 223 שקל (לפירוט התעריפים)

את תהליך הוצאת הוויזה אפשר לבצע בכל אחד מארבעת סניפי החברה, כתובת, טלפונים ושעות פעילות של כל אחד מהסניפים ניתן לראות כאן

לצורך הנפקת אשרה.  יש לצרף דרכון. עליו להיות בר תוקף לפחות לשישה חודשים מיום הבקשה (רצוי שנה) עם לפחות שני דפים ריקים.
דרכון שהוצא במהלך השנה האחרונה – חובה לצרף דרכון קודם. למי שאין, חייב להביא ממשרד הפנים תדפיס כניסות ויציאות 7 שנים אחורה ומכתב הצהרה חתום ע"י הלקוח המסביר למה אין לו דרכון קודם.
למי שיש אזרחות נוספת חובה לצרף דרכון זר. - מי שלא נולד בארץ ואין לו אזרחות נוספת מחויב לצרף מכתב הצהרה באנגלית לכבוד הקונסוליה ההודית חתום ע"י הלקוח שאין לו אזרחות נוספת.
יש לצרף טופס מקוון מלא וחתום בעמודים הראשון והשני של הטופס + 2 תמונות פספורט רגילות (4X4) מהשנה האחרונה, שתהיה תמונת פנים חזיתית על רקע בהיר

טופס למילוי הבקשה לוויזה -  Online application link, אם הקישור לא עובד, ניתן להגיע אליו דרך http://indianvisaonline.gov.in/visa/

ויזת תייר ניתן לקבל למשך של עד 6 חודשים.
תוקף הוויזה מתחיל מיום ההנפקה ומסתיים ביום הפקיעה המצוין על גבי הוויזה.
לאשרת התיירות ניתן לבקש כניסה אחת או שתיים. למבקשים 3 כניסות חובה לצרף לבקשה את פירוט מסלול נסיעה המצדיק בקשה זאת.

חזרה לתוכן העניינים

כללי התנהגות ולבוש:

כבדו את התרבות ההודית, אל תשכחו - אתם המטיילים וזו המדינה שלהם אליה טיילתם.

סמים: יש להימנע משימוש, קנייה והפצה של סמים. בהודו שימוש בסמים מנוגד לחוק ועלול להסתיים במאסר ממושך. המקומיים עלולים לנסות למכור סוגים שונים של סמים מקלים לקשים, הדבר הכי חשוב בהודו הוא להתרחק מסמים. תרופות מרשם מחייבות את המשתמש להחזיק אישור רופא לרכישתם.

חליצת נעליים:  במקומות רבים יש להוריד נעליים בכניסה. כדאי להקפיד שתמיד יהיה זוג גרביים בתיק למי שלא מעוניין ללכת יחף.

מקדשים: המקדשים, כשמם הם מקום קדוש עבור המאמינים, יש בהודו מקדשים ובתי תפילה לדתות השונות ויש לכבד את מנהגי המקום. לבוש צנוע וחליצת נעליים משותפים לכל המקדשים בהודו.

לבוש :  יש לכבד את המנהגים המקומיים ולהתלבש בצניעות בציבור. לא מקובל ללבוש גופיות ומכנסיים קצרים, או בשמלות מיני (בעיקר לנשים). ברחובות אין זה מקובל להסתובב ללא חולצה או בגופיה (לגברים)   יש מקומות הקדושים למקומיים, בהם נדרש קוד לבוש מיוחד.

מיקוח: בהודו מקובל להתמקח, לעתים גם על פריטים שיש עליהם תג מחיר. אבל יש לזכור שמולך עומד אדם ולכן המיקוח צריך להיעשות בנימוס וללא אגרסיביות תוך הבנה כי לעומד מולך יש מגבלות שמתחתן לא כדאי לו לקיים את העסקה. לעתים במהלך המיקוח ממשיכים להתמקח על סכומים זעירים. ואין טעם להתמקח על רופי אחד כי זה בסך הכול 6 אגורות.

מפגש עם אנשים:: הדרך המסורתית לברך מישהו לשלום בהודו היא להצמיד את שתי כפות הידיים אל מול בית החזה (כמו בתפילה), ולומר "נמסטה" (Namaste) תוך כדי קידה קלה. - אפשר גם סתם ללחוץ יד, אך לא נהוג ללחוץ יד בין גברים לנשים. - רצוי להימנע מברכות הכוללות נשיקות וחיבוקים, זה פחות מקובל.

נשים: ההודים עלולים להיות ישירים מאד במבטים, עד כדי יצירת תחושה לא-נעימה. נשים המטיילות לבד עלולות לסבול מהצקות חמורות יותר.

צילומים: הנימוס דורש קבלת רשותו של אדם לפני שמצלמים אותו. לפעמים נדרש בקשיש קטן.

נדבות: ההודים רואים בתייר "ארנק מהלך" ובטוחים (במידה רבה של צדק) שכל תייר הוא אדם עשיר (במונחי הודו), לפיכך יפנו אליכם ללא הרף בבקשת נדבה. אף תייר לא מסוגל לפתור לבד את בעיית העוני בהודו אבל מצד שני - אסור לגדל "לב אבן". המקנה - לתת במידה ולמי שנראה לכם כראוי/נזקק.

שימוש ביד ימין בלבד: לחיצת יד, העברת כסף, אכילה או כל פעולה אחרת נעשית ביד ימין. יד שמאל נחשבת טמאה בעיני ההודים ומשמשת לניגוב האחוריים.

גילויי חיבה בציבור באזורים מסוימים בהודו יש להימנע מגילויי חיבה בין בני זוג בציבור. המקומיים עלולים לראות במעשים אלו כפגיעה ברגשותיהם, בדגש על זוגות שאינם נשואיים וחד מיניים.

אלכוהול :  יש בהודו איסור מכירת אלכוהול לתיירים. מקומיים שיש בידם אישור קניית אלכוהול יכולים לרכוש עד 4 בקבוקי אלכוהול בלבד. חשוב לזכור זאת ולצרוך אלכוהול רק בברים ובמסעדות, אך כמו כן יש להימנע משכרות בציבור, שכן בהודו זהו מעשה בלתי חוקי כפי שאסור לשתות ולנהוג.

כסף:  לכסף מזומן אין ביטוח, ובמידה וכספכם ייגנב הוא לא יוחזר. לכן רצוי להימנע מלהחזיק כמויות גדולות של מזומנים. המחאות הנוסעים של ויזה ותומס קוק מוכרות ומקובלות, ניתן להמיר את ההמחאות למזומן בבנקים או בסוכנויות קטנות. מומלץ לקחת שטרות של 50 דולר או יורו.  לא בכל מקום בהודו יש כספומטים, אך בשנים האחרונות הם יותר שכיחים, בעיקר בערים הגדולות. את כרטיס האשראי כדאי לקחת בכל מקרה.

סקרנות: ההודים סקרנים מאד, מעוניינים לדעת על התייר כל מה שאפשר ולכן הם מרגישים חופשיות לשאול שאלות שלא מקובל לשאול בתרבות המערבית (כמה אתם מרוויחים, למה לא התחתנת, כמה ילדים יש לך, למה כל כך מעט/הרבה, וכו')

 

חזרה לתוכן העניינים

רשימת ציוד מומלצת

חזרה לתוכן העניינים

לקריאה נוספת

 

 

 

דפים נוספים

5. רקע  (היסטורי, גיאוגרפי, כלכלה, אקלים, תרבות, דת, חגים וכו')
8. הזמנת הטיול והמסלול עצמו
7 המטבח ההודי

 

מונה כניסות

Site Meter